אודות

01

היי. קוראים לי אייל. אני ישראלי שחי בארה״ב במשך 11 שנים, שם אנשים קראו לי לא פעם Ale או Eel. לפעמים Chad (תקופה מוזרה [שנמשכה יותר זמן ממה שהייתי רוצה להודות]). אין לי העדפה איך תקראו לי, רק שתדעו שאני הרבה יותר מעדיף שתשלחו הודעה.

עשיתי MFA בכתיבה באוניברסיטת קולומביה בניו יורק. ספר הביכורים שלי יצא לאור באוגוסט האחרון, ממואר על האופן שבו גברים מבינים, מונעים ומביעים אהבה. הוא עדיין לא פתר את בעיות הגבריות הרעילה, אי־השוויון המגדרי או משבר הדייטינג, אבל אני מרגיש שאנחנו ממש, ממש קרובים.

כמה שבועות לפני שהספר היה אמור לצאת, העיפו אותי מארה״ב. עכשיו אני כאן. עובד על רומן. הוא עוסק בסכסוך הישראלי־פלסטיני ובשיח במערב אחרי 7 באוקטובר. כלומר, בעצם בדיוק כמו הספר הראשון שלי, רק קצת יותר אופטימי וכיפי.

אני אוהב: שגרה, חתולים, קפה, ולדעת לאן אני הולך בלי לבדוק Google Maps. זה מתחיל להיראות כמו פרופיל באפליקציית היכרויות, וזו לא הכוונה, אבל בכל זאת אבקש מכם להמשיך להחליק.

02

הקמתי את Shesh Shop כי הכתיבה לימדה אותי המון על עצמי. לא רק התוכן עצמו שכתבתי, שתמיד הרגיש לי טיפולי ומאוד אינטרוספקטיבי. אלא התהליך. החוויה הממשית של לשבת ולנסות למלא עמוד במחשבות קוהרנטיות.

למדתי איך אני חושב על העולם, איך אני מתמודד עם אתגרים שמופיעים, וכמה פעמים ביום אפשר להכות את עצמי במצח עם עט (אני כותב בעט, אגב, במקום להקליד, וזה משהו שאני ממליץ עליו בחום).

אז בתוך Shesh Shop אני מקווה שגם החוויה שלכם תהיה כזו. אני מקווה שלא רק תכתבו את הסיפור שאתם רוצים לספר, אלא גם תבינו טוב יותר מי אתם עבור עצמכם ומי אתם בעולם הזה. איך אפשר לקחת את תהליך הכתיבה ולהחיל אותו על כל דבר אחר שאתם עושים בחיים.

03

חשוב: Shesh Shop לא תכתוב במקומכם. אנחנו נספק מבנה, הכוונה ודרכים מוחשיות לכתוב. נהיה תומכים, תמיד, ומעודדים, תמיד. אנחנו יודעים כמה זה קשה.

אבל נהיה גם קשוחים. תחשבו עלינו כשילוב בין אמא של בובספוג למאמן החלקה אמנותית ממזרח אירופה.

כי כתיבה דורשת זמן, מאמץ ואמונה מעט מזוכיסטית (ומפנקת־עצמית) שיש לכם משהו חשוב לומר, ושאתם רוצים לומר אותו היטב. כדי לעשות את זה צריך ללמוד להיות ביקורתיים כלפי עצמכם, וללמוד לקבל ביקורת מאחרים, מיומנות חשובה בכל תחום בחיים שבו רוצים לצמוח ולהשתפר.

דברים טובים אינם קלים, אז נעשה כמיטב יכולתנו להפוך את הקשה לקצת יותר קל.

04

בזמן שלי בארה״ב איבדתי כמה מהכישורים הישראליים המולדים שלי, כמו איך להידחף בתור בדואר, להבין למה חתונמי כל כך פופולרית, או איך לגלגל סיגריה.

אבל הרווחתי הרבה. למדתי על כתיבה, כן, אבל לא רק על הפעולה עצמה של חיבור מילים. למדתי על התהליך, על האתגרים ועל איך לדחוף דרכם. על האימה ותחושת האובדן מול דף ריק, ועל הספק העצמי המציף אחרי שכבר זרקתם עליו כמה מילים.

והכי חשוב, אולי, על הסיפוק הפנימי שבהשלמת כתיבה. בזה שאמרתם את מה שהחזקתם בפנים.

05

הסדנה, מאקרו

המטרה שלנו היא לא רק ללמד, או לנסות ללמד, אתכם איך לכתוב. היא כמובן גם זה, ונבלה זמן בלצלול באמת למכניקה המילולית והטכנית של חיבור משפטים, פסקאות ועמודים. אבל.

חשוב לנו גם להשתמש בכתיבה ככלי ללמוד עוד על עצמנו. מה אנחנו עושים כשאנחנו עומדים מול אתגר ש־AI לא יכול לפתור? איך אנחנו עוברים דרך תסכול? מה אנחנו יכולים ליצור שנותן לנו סיפוק אמיתי, עמוק וטהור? משהו שהוא לגמרי שלנו.

כדי להגיע לשם, גם אתם וגם אני נצטרך לחפור עמוק פנימה. זה קלישאתי, אבל כתיבה היא מסע פנימה. יש סיבה שאנשים כותבים יומן. זה משהו ש־AI לא יכול להחליף. כי לכם, כן לכם, יש סיפור שאתם רוצים, או אולי צריכים, לספר. לטובתכם וגם (לא או) לטובת מי שתשתפו איתו את הסיפור, הוא צריך לצאת. ובזה נעזור לכם.

06

הסדנה, מיקרו:

שישה מפגשים, אחת לשבועיים.

הסדנה: אתם מגישים פעמיים או שלוש, בהתאם לגודל הקבוצה. פרוזה בדיונית או לא־בדיונית (משוררים, סליחה, אני לא מצויד לזה; עוד לא ויתרתי לגמרי על החיים).

הסמינר: קוראים, בוחנים, מדברים וכותבים על בסיס מה שקראנו.

אני משתמש במילה ״סיפור״ כמונח כולל לכל ההגשות בסדנה, אבל זה יכול להיות כל דבר שאתם רוצים לעבוד עליו: מסה, ממואר, סיפור קצר, פלאש פיקשן, רומן.

תלמדו איך:

להתחיל את הסיפור שלכם

לפתח את הסיפור שלכם

לערוך את הסיפור שלכם (זה כל כך חשוב)

לקרוא יצירות של אחרים

לבקר יצירות של אחרים

לדבר על כתיבה באופן שיעזור לכם להבין את עצמכם טוב יותר

להשתמש בנקודה־פסיק (אם יישאר זמן)

אנחנו יכולים לדבר כמה שנרצה. הסדנה הזו יכולה לתת לכם כל מה שאתם חושבים שיעזור. תמיד אפשר לחכות ל־Eventually מאוחר יותר.

לכל אדם יש סיפור

לכל סיפור יש סיבה

כל סיבה יכולה להפוך לתירוץ

ובסופו של דבר, פשוט צריך לכתוב.

אז בואו נתחיל לעבוד.